הרצאה:

דיוק הכאב וטשטוש האושר (יהודה עמיחי)

הרצאה בעקבות פרידה, געגוע ותקומה במקרא בשילוב ספרות ושירה מודרנית (ליום השואה ויום הזיכרון)

עץ החיים כפי שהופיע בסיפור גן העדן, כבר לא בידינו והחרב המתהפכת שומרת עליו מכל משמר. ננסה להבין כיצד חוו והתמודדו הקדמונים עם שכול ואובדן.

שכול של אב את בנו – סיפור דוד ואבשלום המרחש "תַּחַת שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה" (שמואל ב', י"ח, ט) וזעקת האב וסופו של הסיפור, המונצח לעולם בזעקת דוד "מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ".
"ויידום אהרן" - ההלם והכאב של אהרון הכהן אחרי מות שני בניו נָדָב וַאֲבִיהוּא.
דרכו היצירתית של ר' אליעזר לנחם את רבו ריב"ז לאחר מות בנו.
התגובה הראשונה לאחר מות אדם קרוב היא "כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה" - כפי שזועק יעקב על בנו יוסף. על הקורה במשפחה לאחר מות אדם יקר ניתן ללמוד מעץ החרוב המסמל בשמו, בתפקודו ובפריו – חורבן. חורבן של אדמה וחורבן של אדם.
סוף חייו של האדם, מדומה ע"י הקדמונים "ְותִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר" כמטפורה לליבו של אדם המפסיק לפעום.
נכיר את עץ השקמה, ונבין כיצד מצליח עץ זה להשתקם חרף קשיים העוברים עליו ואולי ניקח מעט מהתובנות האלו לחיינו.